החגים הינם תקופה מורכבת מאוד. מצד אחד הם מלאים בחום, אהבה ושמחה בסביבת חברים ומשפחה. אך מצד שני, הם גם נושאים בחובם פוטנציאל גדול לחיכוכים, ריבים וסכסוכים קשים. רבים מהוויכוחים, נובעים מהעובדה שאנו נמצאים בלחץ גדול מהחג, מהחופשה, מההוצאות הצפויות ומהמפגש המשפחתי. באווירה שכזו, אפילו ההערה הקטנה והתמימה ביותר יכולה לפתוח פצעים ישנים או ליצור סכסוכים חדשים. לא פלא שהימים בהם מדווחים על הכי הרבה התקפי לב הם החגים והיום שאחריהם.
ישנם שני כללי ברזל שיעזרו לכם למנוע מחלוקות וסכסוכים בחג. הכלל הראשון, הוא לקבוע חוקים בסיסיים ופשוטים מראש שיעזרו למנוע חוסר הבנה. כלל זה מתייחס לכלל ההיבטים של החגים, היכן עושים את החג? מה קורה במקרים חריגים (דודה מגיעה מחו"ל, סבא חולה מאוד וכן הלאה)? ועד למה שקורה במפגש עצמו. הכלל השני, הוא פשוט להימנע מהעימותים סביב שולחן החג, בכדי לעשות זאת יש להגדיר מראש מהם המוקשים שלא דורכים עליהם. מהן גבולות השיחה? על מה מותר לדבר? מה מותר לתת לנכדים במתנה וכן הלאה. משפחה שתדע למפות את הנושאים הבעייתיים עבורה, תרוויח שקט בחג ותימנע מהחרפת סכסוכים. מימוש הכלל הראשון יכול להיעשות באופן עצמאי או באמצעות מגשר.
שיטה מעולה להתמודדות עם הלחץ שבחגים, היא לדמיין את הסיטואציה שהולכת לקרות ולתת לעצמכם הערות בונות וביקורות על ההתמודדות שלכם בסיטואציה. כמו בצבא גם במשפחה- קשה באימונים, קל בקרב. קחו למשל את המקרה הקלאסי בו אימא שלך לוקחת עוגייה/ממתק מילדך בן ה-5 ואומרת לו: "אתה לא יכול לאכול את העוגייה הזאת עכשיו, זה יותר מדי קרוב לארוחה וזה יהרוס לך את התיאבון". ילדך הולך לפינת החדר והוא על גבול הבכי. במקום לעלות "עשן" ולכעוס אתה או בת/בן הזוג שלך יכולים להסביר לאמך את "כללי האכילה" של ילדך: "אמא, אנו נותנים לילדים מס מצומצם של ממתקים בין הארוחות במהלך הימים הקרובים. אני אלך להגיד לילד שלא שמעת על שינוי זה. לאחר מכן, אולי תוכלי לשאול אותו אם יוכל להראות לך את אוסף הקלפים שלו. הוא מצפה להראות לך אותו". ככה אתה פותר גם חיכוך עם אימא וגם בין הנכד לסבתא.
דוגמה נוספת לערב חג הפסח, היא כשאתה אומר לכל משפחתך " או.קיי הגיע הזמן שכל אחד יפתח את המתנה שהביאו לו". הורייך מעקמים פנים, הם לא רגילים שמחלקים מתנות לפני הארוחה ואביך אומר: "למה כל זה? ממתי אנו פותחים מתנות לפני הארוחה ובכלל בחג הפסח? מעולם לא עשינו זאת בילדותך"
פתרון אפשרי טמון בהכנה מראש של שינוי המסורת: "אמא, אבא, השנה התחלנו מסורת חדשה, בה כל אחד מקבל מתנה קטנה לפני הארוחה. שמרנו על רוב המסורת שגדלנו עליה, כמו קריאת ההגדה שירים וכו' והחלטנו להוסיף מסורת חדשה של מתנות לפני הארוחה.
ודוגמה אחרונה – דודה צילה ודוד אפרים, מבוסמים קלות משתיית ארבעת הכוסות ומתחילים בוויכוח הישן נושן, מי גורם לעסק המשפחתי להגיע לפשיטת רגל: " אפרים, אמרתי לך לא להעסיק עובדים מחוץ למשפחה שיטפלו בספרים. אני הייתי צריכה לעשות את החישובים. ועוד משהו"… פתרון אפשרי למצב, הוא לבקש בשקט מדוד אפרים ודודה צילה להצטרף אליך לחדר אחר. "אתם יודעים, שכשהתווכחתם חלק מהילדים הקטנים נבהלו. ילדכם נראו נבוכים. שניכם תמיד יכולים להיכנס לוויכוח טוב בנושא. אך כעת, זה לא הזמן, נכון?" ואז תחליף מוד: "אני זוכר שכשהיינו ילדים ושניכם נהגתם לעשות את החיקוי של הגשש החיוור.. מה דעתכם לגרום לכולנו לצחוק ותעשו שוב את החיקוי? זה יכול להחיות את הערב"
אם שני בני הזוג רוצים לבלות את החג בקרב בני משפחתם. או אם אתם מתמודדים עם גירושין ולא כולם רוצים לחגוג יחד. או אם פשוט יש לכם הרבה בני משפחה ואי אפשר לפגוש את כולם בו זמנית, אתם נמצאים בסיכון גבוה להיקלע לסכסוך משפחתי. הפתרון הטוב ביותר למצבים הללו, הוא קביעת תורות וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. אם את ראש השנה חגגתם אצל משפחת האישה, אז את חג הפסח תחגגו אצל משפחת הבעל. או שנה שנה, זאת בכדי שיהיה ניתן לחוות כל חג בקרב שתי במשפחות. פתרון נוסף, הוא לארח את המשפחה בחג אצלכם. אמנם זה מצריך אתכם לטרוח קצת יותר, אבל זה חוסך את הנסיעות ומקטין את סיכויי הסכסוך עבורכם. אם תזמינו בני משפחה משני הצדדים, תוכלו לחזק קשרים בין בני משפחה שאינם מכירים מהצדדים השונים. אם תזמינו את כולם לחגוג יחד אצלכם, לעיתים קרובות יותר תוכלו בכלל לחזק את המשפחה שלכם ולהפוך את הקושי לעוצמה.
תמיד תהיו מוכנים לקונפליקטים. בדרך כלל נוצרים קונפליקטים כשאתם נפגשים עם בני המשפחה. עדיף להיות מוכנים לכך. אין זה אומר שצריך לחפש צרות, אך עדיף להיות מציאותיים. אם מישהו מבני המשפחה תמיד מעיר לכם על איך שאתם נראים, לבושים או שאחיך תמיד אומר בדיחות חסרות טקט, אל תצפו מהם לשנות את התנהגותם; פתחו חוש הומור לגבי זה והזכירו לעצמכם את הדברים שאתם כן אוהבים בהם.
לפעמים "לא" היא לא מילה גסה – אם פגישה עם המשפחה גורמת לכם לסטרס עצום בכל שנה, זה בסדר להגיד לא מדי פעם. לחגוג את החג בקרב המשפחה המצומצמת או רק עם הוריך יכולה להיות אלטרנטיבה נהדרת.
משפחה וחגים הם לרוב פחות ממושלמים, אך, ניתן למצות את זמן החגים ביחד ע"י תכנון מקדים, להדגיש את החיובי ולהקטין כל תקרית אשר גרמה בעבר לסכסוך משפחתי. בכך, הזמן שתחלקו יחד יהיה הרבה יותר נעים וייזכר לחיוב על ידי כולם.
אחד הסוגים השכיחים של סכסוכי חגים הוא הסכסוך במשפחה בה ההורים התגרשו. במשפחות אלו תמיד עולה השאלה היכן עושים את החג. מאחר ובכל מקרה אחד ההורים יהיה בלי הילדים, אין תשובה טובה ותמיד יש צד מאוכזב ומתוסכל. העובדה שבישראל מתגרשים בכל שנה 13,000 זוגות אומרת שלמעלה מ-40,000 ילדים נכנסים מדי שנה למאבק ולשיח הלא פשוט הזה. החגים הינם הזמנים הקשים ביותר בהם השלכות הגירושין באים לכדי ביטוי באופן החמור והקיצוני ביותר. בזמנים אלו מוצבת מראה של המשפחה ושל ה"ביחד" ולחוד במשפחות בהן ההורים גרושים.
הגירושין יוצרים קשיים רגשיים ופרקטיים רבים בכל הקשור לגידול הילדים. כשמגיעים לזמני החג ולחופשה הנלוות, הקושי גדל שכן אחד מההורים אינו חוגג את החג עם ילדיו והסבא והסבתא לא יראו את הילדים במשך החג. גם ההתמודדות עם מי הילדים יצאו לחופשה ומי יטפל בהם כאשר אין לימודים גורמת לחיכוכים רבים וקשים.
במקרים בהם בית המשפט נותן פסק דין שאינו מסדיר את כלל המחלוקות בין ההורים (עניין שכיח למדי), נוצר מצב שלהורים אין כלים להתמודד עם המציאות המשתנה. התוצאה לכך היא פגיעה קשה אצל הילדים שמתחדדת בתקופת החגים. נניח לרגע שלמרות שבסבב חגים הילדים אמורים להיות אצל בן הזוג השני אבל דווקא השנה מגיעה כל המשפחה מחו"ל לביקור בפסח. המשמעות היא שאם מערכת היחסים בין ההורים הגרושים אינה תקינה, הילדים לא יעשו את החג עם המשפחה מחו"ל. בני זוג שנוקטים בשיטת הענשה דרך הילדים, מגלים מהר מאוד ובוודאות שכאשר יהיה מקרה הפוך, בן זוג השני, יעמוד על שלו באופן עקרוני ולא יוותר בחזרה.
הסכמי הורות שמושגים בגישור, מסייעים להורים להתמודד עם קשיים רבים שבאים בעיקר בתקופות החגים והחופשות. למרבה הצער מרבית ההורים הגרושים אינם מטפלים במציאות המורכבות הזו ומבלי ידיעה הופכים את ילדיהם לקורבנות של שיח נוקב וקשה. בעוד שלהורים זה עובר והם ממשיכים הלאה, הילדים נושאים את המטען הרגשי הזה לכל חייהם. המצב עלול להגיע עד כדי כך שאנחנו נתקלים בילדים שממש חוששים מבוא החג.
בידי ההורים הגרושים שרוצים לעבור את החג בשלום ומבלי לפגוע בילדיהם, קיים כלי פשוט וזמין שנקרא הסכם הורות. הסכם ההורות המושג בגישור, עוסק בהסדרת המציאות המשתנה ומאפשר להורים לקבל ביטחון וודאות וגם להעניק גמישות הכרחית בגידול הילדים. את הילדים זה מציל ולהורים זה נותן שקט סביב שולחן החג.
יניב שוורצמן הינו יו"ר לשכת המגשרים בישראל ועומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים
התקשרו עוד היום 077-5151333